לאחרונה נסעתי לפרו לצלם ולתעד את הערים וואראז וקוסקו, כמו גם
מסלולי הליכה ופסגות סמוכות. בהיותי מפרו, אני מנסה לבקר לעיתים קרובות ולהמשיך לגלות אזורים שונים. משרידי מאצ'ו פיצ'ו, דרך צבעי הר הקשת, ועד פסגת הר פיסקו, הנופים כל כך מגוונים שצריך באמת להקדיש זמן לחקור. העדשה המרכזית לכל הטיול הייתה TAMRON 35-150mm F/2-2.8 Di III VXD (Model A058) למצלמות ללא מראה Sony E-mount עם חיישן מלא. עם טווח מוקד רחב וצמצם מהיר, היא נתנה לי את כל הגמישות הנדרשת ללכוד הכל מנופים, לערים, לאנשים.

הרבה ממה שצילמתי סובב סביב זריחות ושקיעות, והיכולת לצלם ב-F2 עם עדשת זום הייתה מדהימה. לא רק שזה שמר על ה-ISO נמוך, אלא שהתמונות יצאו חדות מאוד, אפילו עם הצמצם פתוח לרווחה. יתרון נוסף של העדשה הוא הבנייה שלה. מבחינת גודל, היא דומה לעדשות זום F2.8 אחרות, והמבנה שלה איכותי ועמיד ללחות. משמעות הדבר הייתה שלא היו לי בעיות לקחת אותה להרים בהם הייתי מוקף בשלג או כאשר התחיל לרדת גשם.

לעדשה זו יש גם MOD (מרחק מינימלי לאובייקט) של 0.33 מ' (13 אינץ') ב-35 מ"מ, מה שהיה מצוין לצילום פרחים מקומיים מקרוב שנתקלתי בהם. זאת יחד עם צמצם F2 נתן לי הפרדה רבה ורקעים רכים וחלומיים. בסך הכל, העדשה הרגישה כמו כמה עדשות פריים באחת. 150 מ"מ ב-F2.8? לא ידעתי שאני צריך את זה עד שהתחלתי את הטיול הזה. בסופו של דבר צילמתי הרבה כך, במיוחד כשצילמתי את ההרים מקרוב כשהשמש שקעה.

הפתעה נעימה נוספת הייתה מערכת הפוקוס האוטומטי המהירה. עם מנוע ליניארי VXD (Voice-coil eXtreme-torque Drive), היא הייתה שקטה לחלוטין, אך תמיד מהירה ומדויקת. למרות שלא צילמתי הרבה פעולות, נתקלתי בלאמה שרצה במהירות מלאה וכמה קונדורים שעפו מעל, ולא הייתה לי בעיה ללכוד אותם עם פוקוס אוטומטי רציף וירי מהיר. כטייל נלהב ומטייל מתמיד, החזקת העדשה הזו אומרת צורך בפחות ציוד לנשיאה. אני יכול לצלם פורטרטים לעבודה, נופים במהלך מסע, ואפילו את ארוחת הערב שלי בתוך בית קפה עם תאורה עמומה. בסך הכל, עדשה איכותית עם אופטיקה מצוינת שחובה שיהיה בתיק שלך.